פועלם של חכמי מצרים בעיצוב המשפט העברי הציבורי ותרומתו האפשרית למשפט בימינו: עיון ראשוני

| פועלם של חכמי מצרים בעיצוב המשפט העברי הציבורי 77 הגם 175 שכל משלמי המיסים נהנו מזכויות שוות, ללא קשר לשיעור תשלום המס שלהם, 176 שהמיסוי עצמו נקבע באופן פרוגרסיבי . התקנות החדשות קבעו מבנה מעניין של "איזונים ובלמים", בדומה לעקרונות על – החוקתיים הנוהגים בימינו . כך, למשל, רב הקהי לה לא היה מוסמך למנות או לפטר את הגבאים, הגם שהיה ממונה על ניהול ענייניה הרוחניים של הקהילה . כל – דעתו שלו 177 פעולה מעין זו הייתה חייבת לקבל אישור של מועצת הקהילה . הגדול שבהם, מועצת הקהילה, 178 המבנה השלטוני הורכב בעיקרו משני גופים : חברים שנבחרו באסֵפה הכללית של משלמי המיסים בקהילה . הקטן שבהם היה 36 מנה עשר חברים שנבחרו מתוך המועצה, ואלה כיהנו כ"ועד הקהילה" . הוועד - מורכב משנים בחר מתוכו נשיא וסגן נשיא . גם בתקנ ות אלה נקבע עקרון הרוטציה : בכל שנה היו חייבים ארבעה מחברי הוועד ושמונה מחברי המועצה לעזוב את תפקידם, לפי הגרלה, ובמקומם נכנסו חברים חדשים שנבחרו בבחירות . עשרה - בתקנות החדשות הורחבה הזכות לבח ור לכל חבר בקהילה שהיה בן שמונה ומעלה "היודעים קרוא 21 הזכות להיבחר הוגבלה לבני 179 ומעלה, וששילם את ...  אל הספר
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה