ועוד כמה מלים לסיום

416 גבריאל צורן במרכזה של קריירה מחקרית עיסוק בטקסטים שאני מקורב אליהם ואל יוצרם באופן אישי כל-כך . הדבר נראה לי בעוכרי המחויבות האקדמית והקשר האישי כאחד . אבל אולי הפנייה של הוצאת מונדדורי, שהזמינה אצלי מבוא כולל על יצירתו של דויד גרוסמן, ואולי גם גילי המתקדם, והחירות שזכיתי בה עם פרישתי מן הסביבה האקדמית שבה התנהלה מרבית חיי - אולי כל אלה הביאו לשינוי בעמדתי המעשית והרגשית כלפי נושא זה . הרגשתי חופשי להפנות מאמץ אקדמי רב יותר גם לדברים שמגעַי עימם היו מוגבלים יותר בעבר, ובטוח דיי לנוע על קו הגבול הדק שבין האישי לפרטי . בחֵירות ובביטחון אלו היתה רווחה רבה, אבל גם כניסה למחויבות חדשה, אחרת . והחלל הריק שפערה לפתע מגפת הקורונה בכל מערכי החיים הרגילים של כולנו שאב אל תוכו במהרה את המחויבות הזאת והפך אותה לבלעדית למשך חודשים רבים . בעצם הימים האלה מלאו לדויד גרוסמן שבעים שנה, ועכשיו, שהמסע שלי הגיע לתכליתו ולבש צורת ספר, אני מגיש לו אותו כמנחת הוקרה וידידות, ומאחל לו עוד שנים רבות ופוריות של יצירה . חיפה, ינואר 2024  אל הספר
הקיבוץ המאוחד