פרק טו: לשון, ספרות, פוליטיקה: מעין אפילוג

402 גבריאל צורן לדיון ציבורי רחב יותר, במיוחד עם הקמת ה"רשימה המשותפת", ויותר מזה, עם גילויי העצמאות הפוליטית של מפלגת רע"ם . תרומתו של דויד גרוסמן להפניית תשומת-הלב למקומות נשכחים במציאות הישראלית, ויכולתו לתת ביטוי ופירוש לתחושות ומאוויים, וגם למעצורים, מחסומים ופחדים של חלק גדול מאזרחי המדינה, גדולה 169 בלי ספק, וקולו נשמע ומהדהד גם בקרב מי שמלכתחילה אינם בדעתו . המעמד הציבורי שעמדות אלו זכו לו גרם לכך שלא פעם פנו אליו גופי שמאל בהצעה להשתתף בחיים הפוליטיים באופן פעיל, ולהפוך את המעמד המורלי שקנה לו לכוח פוליטי . אבל מעבר להסכמה לנאום מעת לעת בעצרת, הוא לא נענה מעולם להצעות מעין אלו . טענה שעליה חזר באוזני המבקשים היא כי רבים יוכלו לעשות זאת טוב ממנו, אבל איש 170 לא יוכל לכתוב את סיפוריו במקומו . האם משתמעת מכאן הצהרה בדבר הפרדה נחרצת בין תפקידו כסופר לתפקידו כאיש פוליטי ? יש רבים, ובעיקר מתנגדיו להשקפה הפוליטית, שישמחו להניח הנחה כזאת : להכיר בחשיבותו כסופר, אבל באשר להשקפות הפוליטיות לראות בו אזרח מן השורה, שהסמכות של עמדותיו אינה עולה על זו של כל אזרח אחר . זו גישה אנטי-אליטיסטית...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד