226 גבריאל צורן חקלאי או מורה-דרך או איש-צבא, ובוודאי מישהו צעיר ממנו, אבל לחשוב שהיא הלכה, במובן מסוים, דווקא אל מישהו בכיוון שלו, ורק 90 חיפשה לה אחד שיהיה קיצוני עוד יותר ממנו . . . ( 101 ) ברור אפוא שפאול אינו מייצג בפשטות את החלק הגופני החסר כל-כך לשאול . אבל גם נקודת הדוֹמוּת מטעה ועומדת על הונאה עצמית : הבסיס לקנאה איננו בכך שפאול הוא מישהו "בכיוון שלו" ורק "קיצוני עוד יותר ממנו . . . " ; פאול איננו "יותר שאול משאול" ; מוקד הכאב הוא בכל- זאת באותה נקודה שבה הוא שונה משאול ודומה יותר לאלישבע ומציע לה דבר שאין בידיו של שאול להציע לה . נקודה זו קשורה בסופו של דבר ביחסי נפש גוף, אף שהיא לא פיזית וגופנית כשלעצמה . פאול אינו חי בדואליזם הממית והמעקר שבו חי שאול . שאול מבחין כי - עם כל זה שהוא - כדבריה - אינדיבידואליסט ומקורי ואידיאליסט ומבריק ומעמיק ונדיר ואדם חד- פעמי ומוכשר- כשד וגאוני וכולי, אפשר היה להרגיש מיד כמה שהיא והוא דומים זה לזה בדברים המהותיים והחשובים באמת, במין רכות ביתית שיש בו וגם בה, ובחום הטבעי שקורן משניהם, ובאנושיות שזורמת מהם, ואפילו באיזו פשטות של הגוף של שניהם,...
אל הספר