122 גבריאל צורן מי שנענה לספר יכול להיסחף בתוכו כמו ברונו אל מצולות הים, ומי שאינו נענה יכול לברוח מעוצמת התביעה כמפני מגפה . שתי התגובות האלה אותנטיות במידה שווה, עם זאת נראה שבסופו של דבר אמירה משמעותית ורלוונטית על הספר אינה יכולה להיאמר אלא מתוך עמדה של היענות ונכונות כלשהי להתמודד עם התביעה שהוא מציב . אומנם התגובות שזכה להן הספר עם פרסומו היו מקוטבות בעליל, אבל במרחק השנים מתגלה בבירור כי העמדות ה"הודפות" לא הגיעו לאמירה משמעותית . תובענותו של הספר היא במישור המבני והתמאטי כאחד . אין ספק כי נקודת המבחן לאותה תובענות נעוצה ביחס אל השואה . הספר העז לגעת בשואה בלא אמצעי מיגון, וגם בלי להציג קבלות ותעודות יושר למיניהן, פרט לאותה תביעה לאמון . יש לתת כמובן את הדעת לתמורות שחלו מאז כתיבת הספר ביחס אל השואה ואל הכתיבה עליה . בראשית שנות השמונים היה מושג ה"דור שני" לשואה בחיתוליו, שהרי אותו דור רק אז הגיע לבגרות . המודעות לבעיית בני הדור עדיין היתה מצומצמת מאוד, וכן גם ההסכנה החברתית ל"זכאותם" לומר משהו על השואה . ה"זכאות" הזאת ניתנה עד אז רק לקורבנות הישירים, או לפחות לעדים הישירים, והל...
אל הספר