פרק ד: היה או לא היה: חיוך הגדי

הקליפה הדקה של כדור-הארץ 111 והרי זו בדיוק הדרך שבה הוא מתאר את עצמו : צַיָד של שינויים, מתעד . אבל מה שקורה לו, לאמיתו של דבר, הוא בדיוק מה שמכוונת אליו שוש בשיטתה הטיפולית, העומדת על טיפוחו של "גרעין האהבה" הפנימי, והוא נופל בפח של אותה שיטה בדיוק כמו מורדי . בעוד בתחילה קצמן " הביא את עצמו כדוגמה לאדם שבו לא תוכל שוש למצוא גלעין כזה" ( 69 ) - בהמשך הסיפור מתברר כי אין הוא חסין עד כדי כך : הפעם גם הוא הוּלַך שולל : להבה אחת, ערמומית, הצליחה להערים על כל זקיפיו המאומנים ולחרוך היטב את הגלד, המקועקע-זה-כבר, על- פני מה ששוש כינתה - גלעין האהבה שלו . סיפור המעשה כולו כבר היה חרות בו- עצמו, וקצמן היה זה שהסתחרר עתה כבז-צַיִד-ירוי- בטעות בפיתולים הנעוותים של התממשות הסיפור . ( 169 ) מה הפלא אפוא, שבסוף הרומאן, כאשר הוא עולה לבד אל המערה של חילמי כדי לחלץ משם את אורי, תוך ידיעה פנימית שהוא נכנס למלכודת - יש במעשהו גוון כלשהו של התאבדות, ממש כמו זו של מורדי . 6 . אבנר ושוש : כריזמה ומחירה אמרנו שאבנר, אביה של שוש, הוא היפוכו הקוטבי של חילמי בתפיסת האמת שלו . אבנר אמר פעם שבלב כל בדיה יש גלעי...  אל הספר