פרק ג: אחר־צהריים עם אבא: "מיכאל צידון, מייקל"

72 גבריאל צורן עם מיכאל, ובהמשך לכך כמובן חיי ילדיהם - יונתן, הבן הטייס, ועמיה, אחותו הצעירה, שגם נסיבות גידולם נפרשות בסיפור . ובצד זה - יחסיו של מיכאל עם עורך העיתון המעסיק אותו, נעמן רוזנר, שגם להם יש רקע היסטורי מעניין . ואפילו דמות משנית כמו השכנה, הגברת מירקין, מביאה עימה לסיפור ממד כלשהו של עבר . זהו בעצם הראשון בסיפוריו של דויד גרוסמן שבו יש משקל לעברן ולתולדותיהן של הדמויות . לכאורה גם ליאני, אלישע ונימרה ב"יאני על ההר" יש היסטוריה, וכך גם לגיבור של "חמורים" . אבל בולט מאוד עד כמה ההיסטוריה שלהם מצומצמת לעומת זו המוצגת כאן . אומנם יאני משתף את הקוראים בחוויית ילדות מוקדמת שחווה, אותו רגע בגיל ארבע שבו התבררה לו משמעות המוות . אבל החוויה הזאת אינה מוצגת כחלק ממסכת רחבה יותר - איננו יודעים דבר על הוריו של יאני ועל הבית שבו גדל, וכך חוויית הילדות למעשה חסרה הֶקשר ביוגרפי . יתר על כן, גם זיכרון-החוויה עצמו אינו מהווה סיבה לשום דבר בהתנהגותו הבוגרת של יאני, הוא רק מצביע על גילוי ראשון של תופעה, שעתידה ללוות אותו לאורך כל חייו . הסיפור מציג אפוא איזו ראשית, אבל היא לא סיבה ולא הסבר ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד