פרק חמישי : שירתם של רבקה מרים ויונדב קפלון במרחב השירה התאולוגית העברית החדשה 313 הראינו לעיל כיצד בשירתה המוקדמת של רבקה מרים יש לנוכחותו של האל השפעה ארוטית על הדוברת . כדי לבחון את אופני החיבור שבין ארוטיקה והתגלות בשירתה אבקש להציב אותם בהשוואה לסדרת השירים של יונה וולך הפותחים במילים 62 בשירים אלו משתמשת וולך בתבנית המתארת יחסי מין"כשתבוא / י לשכב אתי" . כיחסי שליטה שבהם הגבר ממוקם בעמדת סמכות, לצד ניצול, והאישה היא כאובייקט . שליטתה של וולך בסצנה מגדירה תבנית זו מחדש . היא מזמנת את הייצוגים הדכאניים הגבריים, מביימת אותם והופכת אותם ל"תחפושת" או ל"תפקיד" שהגבר מצוּוה למלא ולבוא אליה כמו "שוטר", "שופט", "אלוהים" או "אב" . בכך היא מהפכת את היחסים ההיררכיים בין המינים . הלית ישורון הראתה כיצד הדמויות הסמכותיות השונות הנזכרות משמשות ייצוגים שונים של אלוהים . על פי פרשנות זו, שירים אלו, החותרים תחת מנגנוני הדיכוי 63 בראיון הפטריארכליים, מעצבים מחדש את הסובייקט הנשי גם בעמידתו מול האל . 64 תיארה וולך את האל "ככוח שמשתלט עליה ומחזיק בה ובועל אותה" . אפשר אפוא לומר שהן בשירת רבקה מרים הן...
אל הספר