פרק חמישי : שירתם של רבקה מרים ויונדב קפלון במרחב השירה התאולוגית העברית החדשה 301 הנבואי של המשורר, לדעתה, הוא תפקיד "אופקי" המבטא בשירתו את רוח הזמן ולא תפקיד "אנכי" המוריד את דבר אלוהים משמַיִם . לפיכך היא רואה באימוץ פרסונת הנביא יצירת זיקה לדת באמצעות מרד . כנגד טענתו של מירון, שהז'אנר הנבואי בשירה העברית התייתר עם קום המדינה, הדגישה צמיר שהז'אנר הנבואי לא התייתר, אלא השתמר כמת-חי או כנעדר-נוכח, שבהתנגדות אליו שימרו משוררי דור המדינה זיקה 21 חיה לנבואי ולאל . תפקידו של הנביא כמי שמגשר בין העם לאל משתנה בהתאם לסיטואציה הפוליטית מולה הוא עומד . בזמנים של מצוקה פוליטית, רמת האינטנסיביות של הציפיות המשיחיות עולה ותפקידו של הנביא או מחליפיו הופך לקריטי עבור קהילת המאמינים . כך, למשל, שימשו פרעות קישינוב לביאליק נקודת מוצא לבחינת הדפוסים התאולוגיים שביסוד הפוליטיקה של היהודים וכבסיס לתפיסת הגבריות היהודית . כך גם בשיר "בקץ הדרכים עומד ר' לוי יצחק מברדיטשוב ודורש תשובת רם", שנכתב לאחר חורבן יהדות אירופה, בו ניסח אורי צבי גרינברג ( אצ"ג ) תביעה לשינוי תאולוגי רדיקלי כתגובה למצב פוליטי קטס...
אל הספר