פרק חמישי : שירתם של רבקה מרים ויונדב קפלון במרחב השירה התאולוגית העברית החדשה 297 לעומת ייצוג דואלי המכחיש את כוחו של אלוהים אך בה בעת משמר בעזרת הדפוסים הרטוריים את התשתית ליחסים הרגשיים שבין אדם לדמות רבת הוד וכוח, הציעה לאה גולדברג בספרה הראשון, "טבעות עשן" ( 1935 ) , דמות אל שאינה משמרת את דפוסי הכח, הן התמטיים הן הרטוריים . בשיר "הרוח הרכין את ראשו מול חלונות הליל" מוצג אלוהים כנזקק וכנלעג ; התפילה אליו היא פעולה מכנית חסרת פשר הנעשית בידי שעון כנסיה, המייצג את הממסד הדתי כקליפה חסרת מהות : "רַק שְׁעוֹן- 5 פעולה זו מוצגתהַכְּנֵסִיָּה הוֹסִיף לְהִתְפַּלֵּל / לִפְנֵי אֱלֹהָיו הַחֵרֶשׁ שֶׁנִּרְדַּם עַל תַּנּוּרוֹ" . בשיר כסיוט לילה של ילדים, ומכאן אפשר להבין שהילדים הם אלו שיתמודדו עם סיוט החיים בעולם בלי קדושה . בשיר המובא בסמוך לו מוצג האל החלש בעליבותו כמי שצריך לבקש סליחה 6 תחושת הקרבהמהאדם : "אֶת אֱלֹהַי רָאִיתִי בַּקָּפֶה / [ . . . ] נְכֵה-רוּחַ, מִסְתַּלֵּח וְרָפֶה" . לאל ברגע סתמי של שתיית קפה ועישון מדגישה את היפוך הכוחות ביחסים בין האדם לאלוהים : עתה אלוהים הוא זה המבקש את...
אל הספר