265 פרק רביעי : תאולוגיה בשירת יונדב קפלון אלמנת בניקו דה-אנדרדה ודביר . קורותיהן של דמויות אלו נמסרות במקוטע, אך על פי סדר כרונולוגי . הפואמה פותחת בלשון נבואית, המספרת על גבר המהלך ברחובות סביליה ועוטה את דמותו של יוסף, יהודי שחי בסביליה בזמן הפרעות . כניסה זו לדמותו של יוסף מלוּוה ברפלקסיה ובפקפוק של הדמות הגברית באשר ליכולתו לדבר בקולו של יוסף, אך מגיעה בסופה לתיאור של התגלות שבו שזורים הרמזים לסיפור סולם יעקב 202 ולהתגלות אלוהים לאליהו בהר סיני . העלילה מסתבכת כאשר מגיע כתב ההלשנה של שלוחי בית הדין כנגד יוסף . האשמה בכתב ההלשנה אינה ברורה . ייתכן שהתקרבותו של יוסף אל הגויים היא שהובילה להלשנה . כך או אחרת, הוא מוצא את עצמו בכלא, בקיץ שלפני פרוץ הפרעות . בשירו מן הכלא הוא מספר על הפרעות העתידות לבוא ליהודים מן הנוצרים : "רֵיחַשְׂרוּפַיִךְ, 203 כאשר מתחילות הפרעותלֹא לִקְטֹרֶת נִהְיְתָה / בְּאַפּוֹשֶׁל הַמַּמְזֵר הָרַחוּם כְּמָאֲכֶלֶת" . יוסף נושא קינה בעלת משמעות תאולוגית . לאחר מכן הקורא מתוודע לאנינה, פליטה יהודיה, המבקשת מיוסף למצוא את בעלה . יוסף, הניחן ביכולות מאגיות, מבין שאנ...
אל הספר