263 פרק רביעי : תאולוגיה בשירת יונדב קפלון בִּינוֹתִי בַּמִּדְרְחוֹב שֶׁל בֵּן-יְהוּדָה וּבַצִיָּה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בָּהּ צְחוֹק הַחֲתִיכִים נִשְׁנַק – – וְהִנֵּה דְּמָמָה מְשֻׁנָּה, דְּמָמָה כִּתְפִלַּת הַכֹּפֵר אוֹהַנּוֹאָשׁ, גּוֹאָה עַל נַפְשֵׁנוּ פִּתְאוֹם 193 הכינוי "הַנָּסִיךְ מִנְּהָר אוּלַי" הוא הגדרה של מרחב שירה שלישי שבו אין צורך להכריע 194 הגדרה זו היא התפתחות של ההגדרה המוקדמת של השירהבין שתי אפשרויות . 195 מקומו של ה"כמעט" מוגדר על ידי מקומו של ה"מדויק" ותלוי בו . כ"כמעט" . בדומה לכך הלא-נוכח נשען על הנוכח כדי לזכות בהגדרה העצמית, ואילו עמדת ה"אולי" היא בחינה של מחשבה ומקום בלי שאלה חייבים לעמוד בקריטריונים המחמירים של הממשות . "נהר האולי" מתקיים כל עוד אינו נדרש לנוכחות ולוודאות של הנהר הממשי וכל עוד הוא לא נפסל כנהר שמעולם לא היה ומעולם לא יהיה . נסיכותו של "הַנָּסִיךְ מִנְּהָר אוּלַי" מתקיימת בחלופה שהיא מציבה לממשות . עם זאת, נסיכות זו אינה מנותקת מהזמן : "בְאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים", ומהמקום : "בִּינוֹתִי 196 והשפעתה על החתיכים באי המדרחוב מורגשת : "צְחוֹקב...
אל הספר