260 נוגע במה שאינו "לֹא מָצָאנוּ אַהֲבָה בְּשִׂמְחַת הַזָּכָר", אָמַרְנוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ עִם שֶׁיָּצָאנוּ אֶל הַשַּׁחַר הָאָפוֹר, הָרוּחָנִי . לְעֵת עֶרֶב כְּבָר הָיָה הַסְּתָו אֱלֹהִי, וְחַיֵּינוּ רְחָבִים וְשׁוֹקְטִים . לְאִטָּהּ נָבְטָה בְּאַדְמָתֵנוּ 186 הִתְפַּכְּחוּת הַכּוֹפֵר הַמַּאֲמִין . הזיכרון המיתי של ליל הנסירה נוגע למיתוס הקדום לפיו האדם נברא כישות אנדרוגינית בעלת זהות מינית כפולה ורק לאחר מכן הופרד לשני חלקיו . כך בגמרא במסכת עירובין ( יח ע"א ) : "אמר רבי ירמיה בן אלעזר : דיו פרצוף פנים היה לו לאדם הראשון, 187 זיכרון ליל הנסירה בשיר זה הואשנאמר 'אחור וקדם צרתני' ( תהילים קלט, ה ) " . ביטוי לגעגוע של האדם לעצמו, געגוע שמתבטא בפניה אל הארוס הגברי ובאכזבה ממנו . חיפוש זה אחר אחדות הקודמת למציאות הפירוד בעולם והאכזבה מהניסיון למצוא תשובה לחיפוש זה בשירה או "בְּשִׂמְחַת הַזָּכָר" מובילים לחיפוש אחר אחדות קדומה שתבטא את המציאות שלפני הפירוד שבין איש לאישה ובין אדם לאלוהים . זהו המצע לנביטתה של אפשרות רוחנית חדשה המכונה בסוף השיר "הִתְפַּכְּחוּת הַכּוֹפֵר 188 הַמַּאֲמִין" . הת...
אל הספר