197 פרק רביעי : תאולוגיה בשירת יונדב קפלון המוקדם "הכתר האפור " כקשר בין החיפוש אחר שפת השירה לחיפוש אחר נוכחות מינית כתנאי כפול לקרבת אלוהים . בקובץ "אלמנט עברי" מופיעה זיקה משולשת זו כיחס של ויתור . הוויתור על המילה ועל שם האל הם שמאפשרים את הכתיבה ואת הקִרבה לאלוהים . עמדה זו מפותחת בקובץ "אתה עוד כותב", שבו התרוקנות המילה מאותיותיה היא תנאי למציאת הקול השירי ולחיבור אל העליון . בקובץ "בת שלמה", שפה פנימית רגשית היא התנאי לקיומה של שפה סודית ( ובמרומז מינית ) בין האדם לאלוהים . ההבנה שישנה תלות בין נוכחות אנושית מלאה ובין אמונה באלוהים מאחדת תופעות מרוחקות לכאורה לכדי מסכת תאולוגית שירית אחת . לפיכך ההחמצה, הפחתת הערך, הפקפוק העצמי, חרדת ההתאיינות והתשוקה המינית, כולם ביטויים לעמדה התאולוגית שאמונתו של האדם אינה מנותקת מכל מרכיבי גופו ואישיותו . על פי תפיסה זו, כל תחושה, רגש או אמונה אנושית יכולים להיות ביטוי לקרבת אלוהים ולאמונה בו, ולכן גם הכפירה, החילון, העמידה מול הריק והאשליה יכולים לשמש הזדמנות לאמונה . כבר בראשית יצירתו של קפלון, בקובץ השירים "הכתר האפור", הדת מופיעה כמכשול ב...
אל הספר