194 נוגע במה שאינו ביסודו של החיבור שלפנינו עומדת ההנחה ש"החלל הריק" בשירת קפלון וכן במסורת החסידית, במסורת הברסלבית ובמסורת החב"דית שמהן הוא יונק, אינו נבדל מאלוהים ולפעמים הוא אף משמש לו שם קוד . לפיכך, הנפילה לחלל הריק והשהות בו היא, עבור המשורר, התקרבות לפן אחר של אלוהים . יתרה מזו, אחד החידושים החשובים בשירת קפלון הוא תרגומה של תאולוגיה חסידית זו לשפה השירית העכשווית וניסוחה של אפשרות תאולוגית שאינה נענית לדיכוטומיה שבין נוכחות לריקות, אותה תיאר מירון . כך, אפילו את המחשבה שאלוהים הוא אשליה בוחן קפלון כאפשרות תאולוגית ויטאלית שאינה תואמת את ההגדרה "דבר שאינו קיים כלל" . מירון התנגד לסיווגה של שירת קפלון בהקשר סוציולוגי "דתי" או "דתי-לאומי" . לדעתו, ראוי לנתק בין שירתו ובין ההקשר הביוגרפי שלו והתקבלותו כמשורר בתחילת 8 ייתכן שהימנעות זו מסיווג היא מקור ההתעלמות מההקשר הספרותי-התורנידרכו . שבו צמחה שירתו . דוגמה להתעלמות מעין זו תימצא בקריאתו של מירון את השיר "רחוקות מילים חגות בארץ", השני במחזור השירים "סתיו הלך בעולם", המסתיים במילים "רָץ לְמֶרְחַקֵּי אָדָם / וּזְרוֹעוֹתַי, עִם אֲפ...
אל הספר