169 פרק שלישי : נוכחות והיעדר – תאולוגיה בשירת רבקה מרים הופעתו של כינוי זה בשני שירים שנכתבו במרחק כה רב זה מזה יוצרת דיאלוג אינטרטקסטואלי המחבר בין שירתה המוקדמת של רבקה מרים לזו המאוחרת . ראשית, בשיר "הניחו לי להצטנף במחיצות" מקובץ השירים המוקדם "טבעתי בחלונות" : הַנִּיחוּ לִי לְהִצְטַנֵּף בִּמְחִיצּוֹת . הִצְטַנַּפְתִּי בֵּין הַמְחִצּוֹת, שֶׁפַּסּוּ . שׁוּב אָנוּ אֶחָד : הַפֵּרוֹת הַנּוֹשְׁרִים לְחֵיקִי, הַצֹהַר שֶׁפָּלַשׁ לַחוּץ אֱלֹהַי בִּמְשׁוּבָה עִמִּי אֲרָזִים מְעֻרְטָלִים, תִפְרְחוֹת תַּפּוּז נוֹדְדוֹת . פַּסוּ מְחִצּוֹת . אֱלֹהַי בִּמְשׁוּבָה עִמִּי . 230 בשיר זה מופיע הכינוי "אלוהי המשובה" פעמיים . בהופעתו הראשונה מבטא הכינוי את תחושותיה, המספרות על "הַפֵּרוֹת הנוֹשְׁרִים לְחֵיקִי, הַצֹּהַר שֶׁפָּלַש לַחוּץ" . הפירות, המסמלים בשלות, פריון ועסיסיות, נושרים לחיקה . פלישת הצוהר אל החוץ מבטלת את הפערים בין פנים לחוץ . תיאורים אלו מדגישים את אופייה הארוטי של המשובה . בחלקו השני של השיר מתאפיינת השובבות בארוטיקה גברית גלויה ונועזת : הארזים מעורטלים והמחיצות נעלמו . ההשתובבות אינ...
אל הספר