הכרה בשמים כאין

152 נוגע במה שאינו השוללים משמעות מטפיזית לעשייה דתית ולהיגדים דתיים ומציעים חלופה מעשית 181 בשירים אלו תהליך ריקון העולם ממטפיזיקה הוא בדמותה של דת ללא מטפיזיקה, תופעה מטפיזית . ההתבוננות בעולם המתרוקן והצער על כך הם תגובה רליגיוזית 182 לתופעה זו . השיר "בראשית ברא אלהים" מקובץ זה, אחד משיריה הידועים של רבקה מרים, מציע התמודדות עם אתגר זה : בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָם וְאֶת הָאֲדָמָה שֶׁרוֹצָה בָּם לָגַעַת . בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים חוּטִים מְתוּחִים בֵּינֵיהֶם בֵּין הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָם וּבֵין הָאֲדָמָה הַמְּשַׁוַּעַת . וְאֶת הָאָדָם הוּא יָצַר שֶׁהָאִישׁ הוּא תְּפִלָה וְהוּא חוּט נוֹגֵעַבְּמַה שֶׁאֵינֶנוּ בְּמַגָּע שֶׁל רֹךְ וְדַקּוּת . 183 בשיר זה מתפקדים השמַיִם כאובייקט אטמוספרי וכסמל מטפיזי . השמים הם מושא התשוקה של האדם . אלוהים, כיוצר התנאים לקשר בין האדמה ובין השמים, נמצא "מחוץ לתמונה" . הטכניקה שבה משתמשת רבקה מרים כדי לגשר על הפער בין הטקסט המקראי לעמדתה היא טכניקה מדרשית שבה השיר לא מפרש את פשוטו של הפסוק, אלא יוצא מתוכו לפשר...  אל הספר