117 פרק שלישי : נוכחות והיעדר – תאולוגיה בשירת רבקה מרים קָנִיתִי אִישׁ אֶת אֱלֹהַי, הַגָּדוֹל, הַגִּיבּוֹר וְהַנּוֹרָא, קָנִיתִי אִישׁ אֶת אֱלֹהַי, הַמֵּבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי-בָּנַי בְּאַהֲבָה, קָנִיתִי אִישׁ אֶת אֱלֹהַי קָנִיתִי אִישׁ אֶת אֱלֹהַי, 89 הַקּוֹנֶה הַכֹּל . השיר נפתח בפרפרזה על דברי חוה לאחר לידת קין : "קניתי איש את ה'" ( בראשית ד, א ) , כהצהרה שהיא "קנתה" את אלוהיה . הצבת השיבוץ "הגדול, הגיבור והנורא" לאחר משפט זה מערערת על היחס ההיררכי בין המתפלל לאלוהים . למעשה, השיר כולו הוא קולאז' של קטעי ציטוטים, בשינויים קלים, מן המקרא ומספרות חז"ל . 90 הקולאז' משמש למציאת הקשר חדש לַקטוּע ולַשָבוּר, ויצירת הרמוניה חדשה מתוכו . צורת השיר מתאימה לתוכנו, העוסק בריפוי של מסורת קטועה ושבורה . בכך יש ניסיון לקבל לגיטימציה להתמודדות המורכבת עם המסורת ואמירה שהבנת העצמי צומחת מלשון המסורת . קבלתה של לשון המסורת כלשון ההתנגדות למסורת מלמדת על רובד עקרוני של חיוב והמשכיות גם כאשר רובדי המשמעות האחרים שוללים אותה . החזרה על ההרמז "קניתי איש את ה'" יכולה להיות מובנת בכמה דרכים : במגמה להציג את ...
אל הספר