התגלות האל כאין וכהיעדר: מנוכחות לנוכחות מופשטת

95 פרק שלישי : נוכחות והיעדר – תאולוגיה בשירת רבקה מרים בשיר "השיר נמצא בנקודה" מהקובץ "עץ נגע בעץ" מתבוננת המשוררת ב"מקום" של השיר ומגלה שהופעתו של השיר מתאפשרת דווקא מההכרה בכך שהוא נעלם : הַשִׁיר נִמְצָא בִּנְקֻּדָּה אוֹאוּלַי מְפֻזָּר בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת ? זְכוּרַנִי כָּתַבְתִּי שִׁיר הִבַּטְתִּי וְרֵיק הַנְּיָר וְלָבָן אוּלַי הֶעְמִיק וְנָפַל בַּנְּיָר אוֹפָּרְחוּ אוֹתִיּוֹתָיו כִּגְוִילִים שְֹרוּפִים . וּמִישֶׁהוּ עִוֵּר מְאוֹד שָׁאַל : שָׁמַעְתִּי זַעֲקַת הָאוֹתִיוֹת בְּהִשָֹּרְפָן, אוֹשָׁמַעְתִּי דּוּמִיַּת הֵעָלְמָן ? צִיּוּצִים דַּקִּים בָּקְעוּ סְבִיבָן, כְּעָשָׁן . 35 בשיר ארס-פואטי זה, ההכרה בהכרחיות היעלמותו של השיר מביאה לידי הכרה בנוכחותו . בהתאם, הופעת השיר תלויה בדרך שבה נחווית היעלמותו : כהיעדר ( "ריק הניָר הלבן" ) , כנפילה ( "אולי העמיק ונפל בניָר" ) או כשריפה ( "פרחו אותיותיו כגוילים שרופים" ) הנשמעת כזעקה או כדממה . אפשרות אחרונה זו, הזוכה לפיתוח בשורה האחרונה של השיר, קושרת בין תהליך כתיבת השיר לסיפור מותו של חנינא בן 36 הקונוטציה הטקסטואלית מצביעה על זיקה רעיו...  אל הספר