86 נוגע במה שאינו 14 הקבוצה הראשונה היא קבוצת משוררים שפעלו נוכח השואה משנותהשואה : הארבעים ועד שלהי שנות השישים של המאה העשרים, וכתבו ממרחק ( בדרך כלל מארץ ישראל ) על מוראות השואה . המשוררים הבולטים בקבוצה זו הם אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, אורי צבי גרינברג, אביגדור המאירי, אבות ישורון ואנדה עמיר . שירתם של משוררים אלו, שרובם היו בני אירופה ולרובם היו בני משפחה מדרגה ראשונה או שנייה ומכרים קרובים שחוו את אימי השואה, מתאפיינת בסגנון ישיר ואקספרסיבי, בנטייה לרגשות אשם, לחרטה ולמחאה חריפה כלפי האל . הקבוצה השנייה של משוררי השואה הם משוררים ניצולים שכתבו את שירתם במהלך השואה ולאחריה, משנות הארבעים ועד שנות השישים . הבולטים שבמשוררים אלו הם יצחק קצנלסון ( שלא שרד את השואה ) , אבא קובנר, דן פגיס, טוביה ריבנר ואיתמר יעוז-קסט . שירתם מתאפיינת בהבעה ישירה של תחושות כמו פחד וייאוש ובהתמודדות עם טראומה ועם אובדן . הקבוצה השלישית למשוררי השואה הם משוררים בני ניצולים . בדומה למשוררים הניצולים, כתיבתה של קבוצה זו מתאפיינת בניסיון לעבד את הטראומה המשפחתית ובשימוש בשפת צופן של מושגים מן "הפלנטה האחרת" ...
אל הספר