77 פרק שני : שירה ותאולוגיה, שירה ומיסטיקה היא הדגישה שפעמים רבות השירה המיסטית משתמשת רק בחלק ממאפיינים אלו, ויש שהיא אינה משתמשת כלל בסמלים מיסטיים, במושגים מן הספרות המיסטית או בחוויות מיסטיות . את הדיון בשירה המיסטית היא הרחיבה לשירים העוסקים בבקשת 43 42 ובחוויה הארוטית-מיסטית . 41 במיסטיקה אפוקליפטית 40 בדבקות חברים,חידלון, היא נמנעה מלבחון את הרקע הסוציולוגי-הדתי של הכותבים ואף לא הגבילה את הקורפוס של השירה שבחנה להשפעות מיסטיות ממקורות יהודיים בלבד וגם לא ממקורות דתיים . עיון בשירים שבחרה מלמד שתפיסת הקדושה המנחה את בר-יוסף 44 במחקרהאנושית ביסודה ואינה נשענת על הכרה בנוכחותו של הנשגב הטרנסצנדנטי . סללה בר-יוסף דרך לבחינה מחדש של התרבות העברית במאה העשרים והעלתה לדיון 45 מחדש את שאלת הקנוניזציה של הקורפוס המיסטי היהודי . לאורך הדיון כאן, התאולוגיה בשירה ( תאופואטיקה ) נבחנת לאור הדרך שהתווה סטנלי הופר, בעקבות היידגר המאוחר, המצביע על הבטחה או סיכוי תאולוגי בחיבור שבין פואטיקה ותאולוגיה . לזיהוי השיר המיסטי ישמשו המאפיינים שקבעו אלשטיין ובר-יוסף, וכן הנחותיהם של סלומינסקי וקאופמן ...
אל הספר