מבוא

14 נוגע במה שאינו וחשיבות רבה, משום שהוא מהווה אזור פורה למפגש סוער, מעניין וכנה עם האל, ומשום שההכרה במרחבי האמונה הללו מתַקפת גם את תחושת הנוכחות והופכת את ההתבוננות בנוכחות הפשוטה של האל לאפשרית . שירתם מראה, כל אחת בדרכה, כי ניתן ליצור שיח מעמיק בדבר האל, שאינו מתכחש למועקה התאולוגית ואינו מוותר על נוכחות מול אלוהים גם כאשר נוכחות זו נראית בלתי אפשרית . בכך ממשיכים שני המשוררים שתי מגמות תאולוגיות מנוגדות : המגמה האחת, התואמת את המסורת התאולוגית החיובית ( Cataphatic theology ) , מניחה שאפשר להתקרב לאל מתוך הזדהות עמו ועם המסורת, והמגמה האחרת, התואמת את המסורת התאולוגית השלילית ( Apophatic theology ) , מניחה שההתקרבות לאל תבוא דווקא מההכרה בפער הקטגורי בין אדם לאלוהים . עמדות אלו אינן מופיעות בשירתם במנותק זו מזו . כך, גם כאשר שירתם מציגה עמדה ביקורתית כלפי האל וכלפי המסורת ואפילו עמדה ביקורתית רדיקלית השוללת את נוכחותו, היא עדיין, לעיתים באורח פרדוקסלי , מחוברת לאל ולמסורת . ולהיפך, גם כאשר שירתם מכירה בנוכחות ובקרבת האל אין היא מתכחשת לתודעת היעדר האלוהים ולשבר האמונה . הספר מחולק...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן