"מקיץ רדומים": בין מדקדקי ימי הביניים למדקדקי התפילה באשכנז

ב י ן מ ד ק ד ק י י מ י ה ב י נ י י ם ל מ ד ק ד ק י ה ת פ י ל ה ב א ש כ נ ז | 373 אגב הנאמרות דרך הילוכם בתיאור דקדוק הלשון . אציין מהם בעיקר את ר' אברהם אבן עזרא ור' יוסף קמחי, שניהם בני זמן אחד בקירוב, ושניהם ניכרים בטהרנותם המתבטאת בדבקות עיקשת בדקדוק לשון המקרא . 2 כלפי הלשון "ותֵערב לפניך", הנאמרכזו למשל היא הערתו של ראב"ע בספר צחוֹת כמנהג האשכנזים בתפילת מוסף של ימים טובים בקטע תפילה המשתלב בברכת העבודה שבחזרת הש"ץ . כפי שהראיתי במקום אחר, ראב"ע השיג על הלשון לפניך וקבע שראוי לומר תחתיו עליך, שהיא מילת היחס המשלימה את הפועל עָרַב במקרא, כגון בכתוב "יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי" שבתהלים קד 34 . ואכן הערה זו גרמה בדורות מאוחרים יותר לתיקון כל הצירוף הזה כולו מ"וְתֵעָרֵב לפניך" ל"ותֶעֱרַב עליך", וכפי שהוא 3 עד היום בחלק מסידורי אשכנז, שאימצו תיקון זה במהדורותיהם איש אחר איש . 4 דוחה את הצורה הערה אחרת של ראב"ע, אף היא הערת אגב הבאה בספר צחות, יְצוּר, ביו"ד שוואית, שבתפילת ראש השנה, "ויבין כל יְצוּר כי אתה יצרתו", ותובעת להעמיד תחתיו יָצוּר, ביו"ד קמוצה, כלומר צורת בינוני פעול הנדרשת כאן ל...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית