"אסב רשותכון": בין עברית לארמית בפיוטי הרשות הקדומים

122 | י ה ו ש ע ג ר נ ט ממכמני הארמית שבספרות התלמודית, אשר נתחברו באשכנז ובצרפת בימי הביניים והם קרויים רשויות . אף בשירה העברית בת התקופה אנו מוצאים פיוטים המכונים כך ; מוכרים במיוחד כמה פיוטי רשות הנמנים עם עידית יצירתם של משוררי תור הזהב בספרד המוסלמית . שלמה אבן גבירול ( אף הוא בן המאה האחת עשרה ) הוא ככל הנראה מי שטבע את צביונן של הרשויות הספרדיות הטיפוסיות, אחד מחידושיו החשובים של תור הזהב האנדלוסי בתולדות שירת הקודש העברית . יצירות אלה, הנאמרות בדרך כלל בפתח תפילת הבוקר, שקולות במשקל היתדות והתנועות ומעוצבות על פי התבנית הקלסית שנתכוננה בשירת החול העברית בספרד בעקבות 4 השירה הערבית, והן ניכרות במבען הלירי המזוקק . לשתי הסוגות המובחנות הללו שורשים בתרבותם של יהודי ארץ ישראל ושלוחותיה בשלהי העת העתיקה, אשר מתוך מסורת היצירה השירית העשירה שנתהוותה בה הלכו ונסתעפו זרמיה השונים של שירת בית הכנסת בימי הביניים . את פיוטי הרשות העבריים והארמיים הקדומים ביותר המוכרים לנו ניתן לתארך לאמצע האלף הראשון לסה"נ, לערך, תקופה שבה הארמית שימשה עדיין לשון דיבור בפיהם של בני ארץ ישראל ; ולהלן נבקש...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית