10 עינת פלדחי נדמה שה"פנים" וה"חוץ" של הפסיכואנליזה מעמידים בסימן שאלה את ההבחנה העקרונית בין פנים לחוץ, הן כקטגוריות מהותניות והן בחיי הסובייקט ( הפסיכואנליטי ) . כדי לפתח את התיאוריה שלו, פרויד השתמש במאגר עצום של ידע ממקורות שהם חיצוניים לפסיכואנליזה : אנתרופולוגיה, אמנות וספרות, פסיכולוגיה ניסויית, מחקרי מוח, פוליטיקה ויחסים בין-לאומיים, רפואה ומדעי הטבע ופילוסופיה . בשדה הפילוסופיה, פרויד דבק בתפיסות האמת הפוזיטיביסטיות שהיו מקובלת בזמנו ואשר בהן האמין כל מי שזיהה את עצמו עם המחנה הנאור, המשכיל והרציונלי ; אך במורכבות כתביו ותיאוריו את הנפש האנושית השתלבו תפיסות אמת מגוונות אשר שבו והבהירו כי הנפש האנושית אינה ניתנת לרישום בשפה הומוגנית אחת, שכן אופייה ההטרוגני דורש ריבוי שפות על מנת לתארה . הקשרים ההדדיים בין הפסיכואנליזה לבין העולם מתקיימים תדיר בשתי רמות שקשרי גומלין ביניהן : העולם, על תוצריו החברתיים, הספרותיים והאמנותיים, טומן בתוכו רעיונות פסיכואנליטיים, מהווה הוכחה להם ואף עשוי להרחיב ולפתח אותם, ורמות עמוקות שנחשפות מהלא-מודע החברתי-תרבותי משנות את משמעות תוצרי העולם . כך ...
אל הספר