חידת ׳כל נדרי׳: בירור אנתרופולוגי

106 שלמה דשן הוא חלק ממנו, בתור טקס מעבר, ואני מתאר את טיב השלב הסיפי המרכזי שבו . בחלקו האחרון של המאמר אני בוחן את "כל נדרי" כטקס הפרידה, אשר מוליך לסיפיות, שהיא מרכז האירוע . מעתה אני מציע פתרון לחידה דרך השימוש במושגים ובתיאוריה אנתרופולוגיים . מבוא : הבעיה בהקשרה התרבותי יום הכיפורים הוא המועד היהודי היחיד המכונה "היום הקדוש" . אפילו בימינו, באזורים המחולנים, ניתן לחוש בלא מעט בתי כנסת ולפעמים אף בדממה שברחובות משהו מן הרוחניות המשתמעת מכינוי זה . יסודות היום הקדוש הזה, כגון מעמד הסליחה והצום, מקורם במקרא ( ויקרא יז ) . תיאור הטקס המקראי הוא חלק מרכזי בטקס בבתי כנסת בימינו, אך במהלך העידנים נוספו יסודות רבים לטקס הציבורי, ואחד מהם, הכרזת "כל נדרי", תופס בו מקום חשוב מאז ימי הביניים . סדר תפילת הערב כולו מכונה כעת "תפילת כל נדרי״, וליל יום הכיפורים מכונה ״ליל כל נדרי״ . הנוסח המדובר הוא כדלהלן : כל נדרי ואסרי ושבועי וחרמי וקונמי וקנסי וכינויי, דאנדרנא, ודאשתבענא, ודאחרימנא, ודאסרנה על נפשתנא . . . בכלהון אתחרטנא בהון, כלהון יהון שרן . שביקין, שביתין, בטלין ומבוטלין, לא שרירין ולא ק...  אל הספר
רסלינג