תובנות חדשות בחקר מערות חצובות (מערכות מסתור) ומערות טבעיות (מפלט) בגליל, כשיטות הגנה של יהודי הגליל בעיתות מצוקה בתקופה הרומית

ינון שבטיאל 622 בזחילה, לעיתים רבות תוך כדי תפניות חדות בזוויות של תשעים מעלות ומטרתן להקשות על אויב חמוש ומצויד היטב לזחול בהן עם ציודו . בחירתם של מקומות החציבה כרוכה בתנאים גיאולוגיים מתאימים, כלומר אבן גיר מקומית פריכה או סלע קירטון ( שבטיאל ופרומקין, 2014 : 78 ) . המחילות על חלליהן, שלהן היו כניסות ויציאות מעטות, תוכננו לצורך הסתתרות מתחת לפני הקרקע למשך תקופה מוגבלת, ואפשרו לאנשים להתחבא בתנאי הישרדות ( איור 1 ) . מאות מערכות מסתור כאלה התגלו בכל ארץ יהודה ובמקומות אחרים . בגליל עומד מספרן על 74 וקווי המתאר שלהן דומים למערכות המסתור של ארץ יהודה ( שבטיאל, 2016 : 176 ) . כמעט כולן מצויות בתוך יישובים יהודים קדומים או בקרבה רבה להם ( זיסו 2001 : 369 ; שבטיאל, 2014 : 13 ) . הטיפולוגיה של מערכות המסתור מלמדת על שיטה חציבה דומה בכל המקומות ועל מאפיינים כמעט זהים . השימוש ההגנתי המובהק של מערכות המסתור הללו הצריך הסוואה של הכניסות והיציאות שלהן, למשל כניסה דרך בורות מים או מקוואות . במקרים רבים השתמשו החוצבים במתקנים תת-קרקעיים קיימים שאותם חיברו במחילות . על כן נמצאו בתוך מערכות המסתו...  אל הספר