פרק ד': קהיליות וכפרי נוער לא קיבוציים בארץ

על פי כן הם נחלקו עוד לפני לשלוש כיתות וגן . הוכרחתי לקחת לעזר לקטנים בת מושבה שאינה ראויה כלל למישרה זו . . . בהמשך היומן מתאר אידלסון כיצד ביסס את ההוראה על עבודה עצמית . הוא התנגד לתוכניות הוראה קבועות וניסה ללמד על פי ההזדמנות, אם כי לדבריו ניתן גם ללמוד בתוכנית קבועה וערוכה מראש . את ההוראה בשיטת העבודה העצמית ראו הוא ורון פולני בסיור שערכו בשוויץ ובגרמניה בשנת תרע"ב . ביומנו מתאר אידלסון את מטרות בתי הספר החדשניים שהשפיעו על דרכו בהוראה ואלה הם : א ( פיתוח חוש הראיה, חוש השמיעה וחוש השרירים . האחרון הוזנח לדעתו לחלוטין בחינוך העברי . ב ( פיתוח יצר ההסתכלות והחקירה בסביבה ובטבע . ג ( יצירת ספרי עזר ללמידה, ספרים שיהיו פרי עבודת הילדים עצמם . כיצד הגיע אידלסון לתפיסותיו החדשניות בחינוך ? על כך הוא כותב ביומנו : . . . נוצרה ספרות עשירה, בייחוד בגרמנית ובאנגלית, שעד עכשיו לא י : חדרה בין המורים פה בארץ . בגרמניה ובשוויץ התפתחו בתי הספר העממיים הודות לפדגוגים המצוינים כמו : זיניג, קרשנשטיינר, זידל, ­­י אוטו וכר . הם יסדו בתי ספר חדשים, מאספים, ירחונים בשאלות אלו, שיכולים לעניין גם את ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית