ויקתהוולוחבותוו טהתוקטפו מתולמו ת 249 של המחלוקת האמוראית בשאלה, אם "קטן אוכל נבלות בית דין מצוּוין להפרישו" . בתלמוד הבבלי מופיעה סוגיה ערוכה העוסקת ישירות בשאלה זו, וביסודה מעשה שהיה : רב יצחק בר ביסנא אירכסו ליה מפתחי דבי מדרשא ברשות הרבים בשבתא . 51 אתא לקמיה דרבי פדת . 52 אמר ליה : זיל דבר טלי וטליא וליטיילו התם, דאי משכחי להו מייתי להו . אלמא קסבר : קטן אוכל נבלות אין בית דין מצוּוין להפרישו ( יבמות קיג ע"ב - קיד ע"א ) . [ תרגום : רב יצחק בר ביסנא אבדו לו מפתחות בית המדרש ברשות הרבים בשבת . בא לפני רבי פדת . אמר לו ( רבי פדת ) : לך וקח תינוק ותינוקת וישחקו שם, שאם ימצאום – יביאום . הרי שסבר : קטן אוכל נבלות אין בית דין מצוּוים להפרישו . ] דומה שהפסק של רבי פדת משקף גישה ציוויית, שלפיה אין מקום לייחס למעשי הקטן משמעות הלכתית כלשהי, ולכן אין גם טעם להניאו ממעשי עברה . 53 הגישה ההנחייתית הייתה מן 51 . כך בדפוס, אולם בכ"י ותיקן 111 - 110 . Ebr חסרה המילה "בשבתא", וכן בהלכות גדולות, מהד' הילדסהיימר, עמ' 244 , ובמאירי, בית הבחירה, שם, וכן תיקן בהגהות הב"ח שם . לכאורה אם גורסים "בשבתא...
אל הספר