שובו של המופתי והגברת המעורבות הערבית בסוגיה הפלסטינית 79 הפלסטינים ומשיחותיה אתם, שמאחורי החלטתם להתפרק ‘היה מיאוסם הגדול מהתעקשות המפלגה הערבית והתנשאותה, ובסופו של דבר כישלונם להחזיר את האחדות הלאומית', ומוסיפה : ייתכן שהם חשבו שהמופתי הוא בעל אופקים רחבים יותר ממקורביו ותומכיו, באופן שכאשר יעמוד בראש ההיאה הערבית העליונה, לא תהיה לו בררה אלא להחזיר למנהיגים האלה הערכה מסוימת ; אך מה שקרה הוא שהמופתי חזר למצרים, ולאחר כמה חודשים הכריז על החלטתו לצרף חמישה חברים חדשים להיאה . התברר שהחלטתו היתה החלטה אישית לגמרי והוא לא התייעץ עם איש ומינה רק מתומכיו ומחוג יועציו המיוחדים . הליגה הערבית עצמה לא ידעה על כך, וגם לא שני החברים העצמאיים בהיאה, ואף אחד אחר 55 [ בפלסטין ] . חברי המנהיגות הפלסטינית שהיו גרעין האופוזיציה לחוסינים לא יכלו למעשה להיות אלטרנטיבה למנהיגותו של המופתי ולמעמדו בציבור הפלסטיני וגם לא למעמדה של מפלגתו . האופוזיציה בעצם תרמה במו ידיה למצב של שלטון היחיד של המופתי : האופוזיציה המסורתית לא היתה קיימת עוד, בעיקר כאשר המפלגות פירקו את עצמן, ונותרה פעילה רק המפלגה הערבית ה...
אל הספר