היה יכול לכתוב את שורותיו הידועות של קסנופון, שבצדק רב זכו לציטוטים רבים : לאלים יחסו הומירוס והסיודוס כל אשר אצל בני ‑ אנוש בושה וכלימה הוא, 121 גנבה וזנות והונאת איש את רעהו . מעלליו של אדם כמו אלקביאדס משקפים, כנראה, תפיסת עולם שהאלים כבר אינם ממלאים בה תפקיד ממשי . אלקביאדס נודע בקריירה ההפכפכה שלו, רצופה בגידות ומהפכים מדהימים . ציניקן רב ‑ כישרון שהסית את אתונה להמשיך במלחמתה הרת האסון בספרטה, ואחר כך, כשנקרא למשפט באתונה ( על חילול פסלי הרמס ) , חצה את הקווים וברח לספרטה . בחייו הקצרים הספיק עוד לעבור למחנה הפרסי, לנסות שוב את מזלו בספרטה, עד שנרצח . מעניין לראות שאלקביאדס מוזכר באחד הדיאלוגים המרתקים של אפלטון כתלמידו של סוקרטס . באותו דיאלוג סוקרטס מתווכח עם גורגיאס הטוען שאין בכלל מוסר מלבד הכוח, ואף על פי שאלקביאדס הוא תלמידו של סוקרטס, הקריירה שלו נראית כמושפעת דווקא מגורגיאס . ואולי לכן בני אתונה העמידו את סוקרטס למשפט על כפירתו באלים, למרות שהוא ראה את עצמו דווקא כירא ‑ שמים ( על סף מותו הזכיר להביא בשמו קורבן לאסקלפיוס, אל הרפואה ) . אפשר שהם ראו את התוצאות המרות של הצינ...
אל הספר