540 תור הזהב הקראי הקדומה מבית מדרשם של אִבְּן נוּח ושל אַבּו אלפַרַג' הארוּן אין כל זכר בספרו ; מעניין אפוא שבחשיבתו הדקדוקית אין הדסי מבטא המשך לתור הזהב הקראי – בניגוד לתחומים כמו תאולוגיה או פרשנות . ייתכן שהדבר נובע מכך שמכל קראי ירושלים סמך בעיקר על יפת בן עלי, אשר עניינו בתאוריה הדקדוקית היה מצומצם יחסית . ואילו במקומות שבהם רומז הדסי שתכלית לימוד הדקדוק והלשון הצֶּחה היא להבין אל נכון את ציווי ה' בתורה, נראה שאכן היה מושפע מן המורשת הדקדוקית הקראית בהֶקשֵרהּהרחב יותר . כך עולה למשל מדבריו בסימן ת' ( להלן ) : 'וּנְבָאֵר המִדּות . . . אשר הם משרתות למלכים, שהם אותיות כ"ב של מכתבנו, ודוק טעמיהם וחלופי התיבות זו בזו נסמכים, בקריאת מכתב אלהינו יתעלה שמו אשר בה כתובים מִצוֹת וחֻקִּים ומשפטים צדיקים לעד לעולם סמוכים נלמדים זה מזה ונמדדים במִדותיך' . עם זאת מבוססים עקרונות הדקדוק של הדסי ב אשכול הכֹּפֶר על הדקדוק הספרדי ( הרבני ) מבית מדרשם של ר' יהודה חַיוּג' ושל ר' יונה אבן גַ'נאח . הוא אף מציין את החכמים האלה 114 בדקדוק של הדסי עדיין ניכר חותמה של בשמותיהם, וכן את ר' אברהם אבן עזרא ...
אל הספר