א. הקינות על ירושלים ועל בית המקדש

490 תור הזהב הקראי 7 6 נוסף על כך נהגו לקיים טקסים ומנהגי אבל מלווים בבכי על מצב הר הבית . העברית . ממקורות שונים עולים גם מנהגי סגפנותם ובהם הימנעות מאכילת בשר ומשתיית יין ולבישת בגדים גסים . הקינה שלהלן חוברה לרגל יום הכיפורים, ומפרסמהּהראשון, שמחה אסף, הוא שייחס אותה לסלמון בן ירוחם . בין שסלמון היה מחברהּובין שלאו, היא משקפת היטב את אופי הקינות שחיברו קראי ירושלים באותה עת . כחלק מתפישׂתם המשיחית התיישבו הקראים בירושלים כדי לזרז את גאולת ישראל ואת 8 עם זאת, המוסלמים הם ששלטו אז בירושלים ובהר הבית . מצד אחד הקמת המקדש . החזיקו להם טובה הרבניים והקראים כאחד : לאחר שבמשך מאות שנים אסרו הנוצרים 9 מצד שני, בית הקברות את כניסת היהודים לעיר, התירו להם המוסלמים להתיישב בה . המוסלמי שהוקם בשטח הר הבית היה לצנינים בעיני היהודים, שמבחינתם הריהו מְטַמֵּא אותו . מטבע הדברים, בקינות מודגש מראהו של בית הקברות המוסלמי על הר הבית . הכרת הטובה לשלטונות המוסלמים והשׂיח הפורה עם ההגות המוסלמית התבטאו בסוגות אחרות של הספרות הקראית . הואיל וכתבו את הקינות בעברית חשו המחברים חופשיים לגנות את המוסלמים ואת...  אל הספר