440 תור הזהב הקראי הפירוש : סיפר ( הכתוב ) ששאול שלח אנשים בסתר בלילה, והם הציבו משמר על הבית מתוך כוונה שכאשר הוא ( דויד ) יצא בבוקר הם יקחו אותו אל שאול והוא יהרוג אותו, וישתמש נגדו באמתלה שהוא עזב אותו והלך, וזאת בזמן שהיה זקוק לו כדי שינגן ביד או לצורך אחר . הוא ( שאול ) כבר נשבע לו קודם לכן שלא יהרגנו, כפי שאמר חַי יְהוָה אִם יוּמָת ( שמ"א יט 6 ) , אך הוא ביקש להורגו מבלי שפשע, והוא ידע שהוא חף מפשע . מיכל הבחינה באנשים שהציבו משמר על הבית, ודויד היה ישן, משום שהיה עֵר בלילה כאשר היה עם שאול . אז היא העירה אותו משנתו ואמרה : אם לא תקום ותברח כרגע ותצא מן הבית, מחר יהרגו אותך . יש להניח שדויד הבחין בהם ( לאחר שהתעורר ) ; אז יזמה מיכל תחבולה והצילה אותו . התחבולה הייתה שהיה לה חלון בקיר הבית שפנה אל סמטה אחרת ואל רחוב שלא עבר על יד פתח ביתו, כמו החלון שהיה לרָחָב שממנו הורידה את הנערים . נאמר וַתֹּרֶד מִיכַל ולא מוזכר חבל, אך מן ההכרח להניח שהיא הורידה אותו בחבל . אז הוא יצא מן העיר ונמלט . בזמן הזה הוא התפלל את המזמור שנאמר בכותרתו בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲ...
אל הספר