ב. היסטוריזציה של הנבואה בפירוש יפת בן עלי לצפניה

410 תור הזהב הקראי המשחזרת עד כמה שאפשר את הרקע ההיסטורי המקורי של הנבואות . ה'היסטוריזציה' של הנבואה משקפת מגמה פרשנית הפוכה ל'אקטואליזציה', ומשלימה את גישתו הפְּשָטית הכוללת של יפת לספרות הנבואה, האומרת שספרות זו חוברה בראש ובראשונה עבור בני זמנם של הנביאים ובהתאם לכללים המִבניים והרטוריים המקובלים עליהם . זוהי דרך פרשנית המְעַבָּה את ההקשר ההיסטורי של דברי הנביא ואת המסר שלו לבני זמנו על פי הידוע מהמקרא עצמו . מגמה זאת באה לידי ביטוי במכלול פירושיו של יפת לספרות הנבואה, ואף לחלקים אחרים במקרא . עם זאת יש מצבים שבהם מכוון גם יפת את הכתוב 364 הנבואי לרובד אקטואלי יותר . בפירושו לספר צפניה נוקט יפת דרכים שונות לייצוג ההיסטוריזציה של נבואותיו . כך למשל בביאורו לצפניה ג 2 : לֹא שָמְעָה בְקוֹל ה' לֹא לָקְחָה מוּסָר בַּה' לֹא בָטָחָה אֶל אֶלֹהֶיהָ לֹא קָרֵבָה , מפרט יפת לקוראיו את תולדותיה העגומות של מלכות יהודה ואת המקרים שבהם לא למדה לקח ממה שאירע לעמי הארץ לפניהם ולא בטחה בה', אלא פנתה לעזרת אשור ומצרים ובשל כך ניגפה לפני אויביה . יפת מזכיר להם אירועים היסטוריים כואבים מימי מלכותם של יו...  אל הספר
כרמל