46. יפת בן עלי, תרגום ופירוש לעמוס ז 9-1, ח 2-1

398 תור הזהב הקראי שהוא ראה מין ארבה, והוא סוג של חרגול ששמו 'גּׁבַי' . ריבון העולמים יצר אותו בזמן כלשהו ללא רוח שדחפה אותו ממקומו והביאה אותו . אחר כך מלמד שהוא הביא אותו בתחילת העלייה של זרע הלֶקֶש מהאדמה, וזה בערך בסוף חודש טבת . אחר כך מלמד גם שהוא הביא את הגֹּבַי בסוף הזמן שבו [ חלה ] עליית הלֶקֶש, כאמרו וְהִנֵּה לֶקֶשׁ אַחַר גִּזֵּי הַמֶּלֶךְ וזה בחודש ניסן . הביא את הגֹּבַי בזמן שבו כבר יצא זרע הלֶקֶש אשר במישור, והביא אותו גם בזמן שבו יצא הלֶקֶש בָּהָר, ואכל כל זרע שהיה במישור משום שהוא יצר אותו בזמן עליית הלקש, ולא נשאר להם דבר לקוות לו . אחר כך בא בזמן יציאת הלֶקֶש בהר ולִחֵךְאותו ולא נשארה להם תקווה לא מזרע המישור ולא מזרע ההר . כאשר ראה הנביא שהגֹּבַי השמיד להם את הראשון עם האחרון, הבין שה' יתעלה הראה לו זאת כדי ללמדו מה יעשה לישראל . ו ( על כן הנביא ) הגן עליהם ואמר : הוי ריבון העולמים בבקשה עשה שתסלח על הצרה הזו, והרי ה', אם תחול ( הצרה הזו ) על ישראל, מי מביניהם שמחזיקים מעמד היום ימותו כולם ברעב, ובמיוחד ש קָטֹן הוא ( ישראל ) בנושא זה, כלומר קָטַן מספרם בשל מזיקיך אשר ...  אל הספר
כרמל