משעולים בהלכה הקראית הקדומה 167 והם מבורך בן דויד ויעקב בן פצ'לאן ויבוא יוסף זה הפָּקיד לפני הזקנים ויעידֵם [ על נפשו כי ] נִקָּה ופטר את חִזְקֵיּה זה ממוהר סַרְוַה זאת המוקדם והוא חמשה דרכמונים וכי רצה להשׂיא סַ [ רְוַה ז ] את לחִזְקִיָּה זה במוהר הזה על התנאים המפורשים למעלה בכתב זהזה ואלה הם נכסים שהביאה סַרְוַה זאת עִמה אל בית אישהּ חִזקִיָּה והם מן הזהב זוג דסתינק ( = צמידים ) [ בשורות 20 - 25 מנויים החפצים שהביאה עִמָּה הכלה ] . . . כללו שלכל אחד וששים דרכמונים וחצי דרכמון ויודה חִזְקִיָּה זה לפני הזקנים כי באו כל הנכסים האלה אל ביתו ויהיה הכל ברשותו ותחת ידו וכי קיבל על נפשו שישמרֵם ככל אשר לו ולא יְשַׁנֶּה מהם מאומה בלא דעת אשתו סַרְוַה ובלא רצונה ועוד קיבל עליו אחריות כתוּבה זו ועל נכסיו אחריו בלתי אשר יֹאבַד או יִבְלֶה והִתְנוּ ביניהם שאם חס ושלום ותצא סַרְוַה זאת מן העולם בלא ולד ממנו ישוב כל שהביא [ ה ] עִמה אל יורשיה ממשפחותיה ולא יהיה ליורשיה על חִזְקִיָּה זה מן המוהר המאוחר מאומה ועל מנת שישמרו מועד ה' בִּרְאִיַּת היָּרֵחַ ובהִמָּצֵא אָביב בא ( רץ ) יש ( ראל ) ובלי לאכול...
אל הספר