לאומיות של רבי שמעון

אבתקשקנ באקהבנ 160 שהונהגו בצפת — כל אלה אומצו בצפון אפריקה, ובמסגרת זו התמסדה "תרבות התנאים" שבמוקדה דמויות כמו ר' עקיבא, ר' מאיר בעל הנס וכמובן ר' שמעון . מבחינה זו אפשר לדבר על רציפות היסטורית מאז המאה השש-עשרה ועד ימינו, גם אם מדובר בהיסטוריה רצופת שברים ובמסורת ששבה ונוסחה מחדש על רקע הקולוניאליזם, החילון והלאומיות . לאמיתו של דבר אי-אפשר לדבר על תודעה קולקטיבית יהודית במשרק ובמגרב ללא הזוהר, וללא השילוב שבין הזוהר ובין 26 ה שולחן ערוך . את תרבות הקדושים שהתפתחה בצפון אפריקה בעת החדשה יש לבחון גם בהקשר התרבותי הכללי . כמו בארץ ישראל, גם במגרב התפתח מרחב תרבותי 27 ואולם, משותף ליהודים ולמוסלמים, שבמוקדו הקדושים והאמונה בכוחותיהם . אי-אפשר להבין את התרבות הזאת ללא התשתית הזוהרית-תנאית שהתפתחה 28 זוהי השקפת עולם שמדגישה גםבמאה השש-עשרה והגיעה לשיא גיבושה בצפת . את ההסתר וגם את אפשרויות הגילוי, השקפה החותרת כנגד התפיסה הנטורליסטית של העולם . ראייה זו צמחה במקביל להתפתחות הלאומיות הטריטוריאלית באירופה, ובהקשר של החדירה האירופית והקולוניזציה של צפון אפריקה . אך אין זו בפשטות מסורת המתגו...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד