אבתקשקנ באקהבנ 152 אלינו קרבת גזע — ובלי טעם ובלי סיבה נכונה ובלי מאור ההכרה", והם ממשיכים וקובעים : מחוררי רגשות אהבה לעם היושב בארץ שבנו לארצנו ולמולדתנו . רבת שבעה לה נפשנו מעריצות גויי האריים . ידוע ידענו כי ד' אלוהי ישראל אלוהי העולם קורא לנו ולערבים להתאחד יחדיו בעבודה משותפת להפרחת ארצנו השוממה, לגדל יחד נטיעי הדעת ולבכר את פרי הקולטורה האנושית [ . . . ] בטוחים אנו גם עכשיו כי סוף סוף יכירו בני ערב כי כשם שבתקופת ספרד המלאה אורה, שאז עבדו העברים עם הערבים שכם אחד ובכֹחם המשותף הוציאו לאור עולם חמודות נגוזות בכל מקצועות הקולטורה — כך גם עכשיו תלויה התקדמותם 3 והצלחתם שלהם בעבודה שלמה ומשותפת עמנו . דברים אלה, שנכתבו בידי ר' בנימין, בהסכמתו של אז"ר, עוררו התנגדות חריפה והוצגו כביטוי לחולשה הגלותית של המחברים . שני הצדדים של הפרשה מעניינים : האחד, הפנייה אל הערבים, והחזון של עבודה משותפת שמבוטא בספר זיכרון לשומרים שנרצחו . השני, השלילה הנחרצת של הפנייה הזאת . שלילה זו הפכה להיות יסוד מרכזי של החזון הציוני ההגמוני בתקופה שבה הוחרפו היחסים בין היהודים לערבים, ושבה אנשי השומר הפכו יות...
אל הספר