בטאבת צתאקאצ בהמטט צהקוב : בט 116 כאמור, שני הצדדים בפולמוס הסמיכה מתעלמים ממסורת זו, אם כי ייתכן שהיא נרמזת בתשובתו של ר' משה די קאשטרו לר' יעקב בירב, שבה הוא קובע 19 אפשר שההתעלמות נובעת מהממדש"ג' ערים בגליל וטבריה בתוכן כלולה" . המשיחי המובהק שמסורת זו הייתה מעניקה לחידוש הסמיכה, כלומר הציפייה המיידית לבניית בית המקדש . גם הגמרא וגם הרמב"ם מדגישים שאומנם הסנהדרין תקום בטבריה, אך היא תעבור מייד ללשכת הגזית . עמדה זו אינה תואמת לא את עמדת הרלב"ח וגם לא את עמדת אנשי צפת בעלי היוזמה : הרלב"ח טען שחידוש הסמיכה יתרחש רק לאחר הקמת המקדש, ובעלי היוזמה ביקשו להבחין בין חידוש הסמיכה ובין חידוש העבודה בבית המקדש . עמדת הרמב"ם כאן גם איננה תואמת את דבריו על חידוש הסמיכה שעליהם התבסס הדיון . חוסר ההתייחסות למסורת זו מצד חכמי צפת מעיד שגם ר' יעקב בירב רצה להבחין בין יוזמתו לחידוש הסמיכה ובין מסורת זו, שלפיה הקמת הסנהדרין היא שלב מקדים לכך . אף על פי כן, דומה שחכמי צפת בהחלט הזדהו עם תיאור נדודי הסנהדרין כפי שהוצג לעיל, ובפרט עם הצגתם כמקבילים לעשרה מעברים של השכינה : "עשר מסעות נסעה שכינה, מקראי,...
אל הספר