תודעת משנה, תודעת מקרא : צפת והתרבות הציונית 31 העות'מאני והגלובלי שבו היא צמחה . בפרק השני אעסוק במקומה של הספרות התנאית, קרי המשנה והזוהר, בעיצוב תודעת צפת, ובטופוגרפיה הקדושה שלה, הלא היא "ארץ התנאים" . אעשה זאת בעיקר על בסיס המחקר האקדמי על צפת ומתוך הצבעה על מגבלותיו . בפרק השלישי אדון בעליית חשיבותו של התנ"ך — הברית הישנה — בתרבות האירופית של ראשית העת החדשה, במסגרת מה שמכונה תהליך החילון . אטען שמרכזיותו של התנ"ך בתודעה הציונית נטועה בהקשר זה, ואעמוד על משמעותה של הציונות כיוצא מן הכלל המלמד על הכלל, דהיינו תפיסת הלאום האירופית . בשער השני אעסוק בשאלות של גאולה וריבונות . בפרק הרביעי , העוסק בשאלת הגלות והגאולה, אשווה בין תודעת צפת לגווניה ובין הציונות לגווניה, מתוך הדגשת היחס השונה שלהן אל משמעות הגלות, ומתוך כך אל הזיקה בין הגלות לגאולה . בהקשר זה אבחן, בפרק החמישי , את פולמוס הסמיכה שהתרחש בצפת, בניסיון לברר באמצעותו את שאלת הריבונות ואת שאלת הגאולה . בתוך כך אדגיש את מקומה של השכינה — המלכה הגולה — בתרבות צפת, ואשאל מהי משמעותה של הריבונות לנוכח התפיסה שלפיה התכלית היא להעלו...
אל הספר