הונח פרח . את ריח הלבנדר שנדף מהארונות עם כל פתיחת דלת אני יכולה להריח עד היום, אבל הסדר, הסימטריה והחוש האסתטי לא עברו אלי בירושה, לצערי . בסוף כל קיץ נהגה סבתי להיעזר בכמה צוענים שהכינו עבורה את האספקה לחורף : בסירים ענקיים, שהונחו בחצר האחורית, הם רקחו ריבת שזיפים, ריבת דובדבנים, חצילים צלויים ועוד . היא נהגה גם ללוש את החמאה כדי להוציא ממנה את הנוזלים . משהבחנתי בקערות החמאה מתחת לספסלים, קראתי לכל הכלבים בסביבה, שבחוסר דמיון בולט כיניתי את כולם שנוּקי, כדי שישביעו את רעבונם . בתוך רגעים ספורים היה נגמר המזון שבקערות, וסבתי האומללה לא הצליחה אף פעם להבין לאן נעלם כל פרי עמלה . באחת מחופשות הקיץ נסענו, הורי ואני, לנפוש על שפת הים השחור, בעיירה בשם מנגליה . חברים של הורי וילדיהם הצטרפו אלינו . בכל בוקר חיכו לנו ליד הדלת לחמניות חמות, ואחרי שזללנו מהן בילינו יחד בים, ואמי דאגה שאנצל את השעות האלה גם ללימוד שחייה . בצהריים נהגנו לשבת בבית הקפה . באחד מימי החופשה יצאנו הילדים, יחד עם המטפלות, לטיול בפארק המרוחק מעט ממרכז העיירה . היינו עסוקים במשחקים והתרחקנו מהמטפלות, שנשארו על ספסלי ה...
אל הספר