פרק ט"ז הפואמה "מְצִירִי" של מ"י לֶרְמוֹנְטוֹב בתרגומו של חיים לנסקי

340 | בְּנוֹת לִבְנֶה בזעם החמסין הרומנטיסיסטית . מצירי איננו רק שמו הפרטי של הגיבור, אלא יש בו גם תיאור מצבו שכן פירוש המילה "מצירי" בשפה הגרוזינית הוא נזיר שעדיין לא נדר את נדר הנזירות, עדיין מנסה את דרכו, 4 שמה ומקורו של השם הוא "זר הבא אלינו מרצונו החופשי" . הראשוני של היצירה היה "בארי" — נזיר שכבר נדר את נדר הנזירות ושאיננו רשאי לחזור בו ממנו, ואולם לרמונטוב החליף 5 את השם לשם פחות מחייב . הפואמה פותחת בתיאור מקום ההתרחשות, ושני פרקיה הראשונים מספרים בקצרה את עלילתה . תוכן הדברים נמסר בצורה של וידוי — מונולוג ארוך של הגיבור העיקרי, שהוא סממן נוסף של הפואמה הרומנטיסיסטית שעיצובה בצורת מונולוג- וידוי משמש לא רק לשם חשיפת עולמו הפנימי של הגיבור, אלא 6 גם כאמצעי לעיצוב הקומפוזיציה העלילתית של היצירה כולה . הגיבור העיקרי בפואמה הרומנטיסיסטית הוא על-פי רוב איש בולט בייחודו עד כדי כך שהגיבורים האחרים הסובבים אותו מתקשים להבין לרוחו — הם חשים כלפיו ניכור מצד אחד, והשתתפות בייסוריו ובגורלו המר והמיוחד מן הצד האחר . לא תמיד המחבר המשתמע מזוהה עם הגיבור, אך עם זאת מושמעים מפיו דעות ורעיונות ...  אל הספר