שאמי, בלדי, דרדעי 121 בתימן בזמנה התנגדות קשה, בעיקר בגלל מלחמתם בקבלה, ועד היום, כך אומרים, נותרו גחלים לוחשות מִבְּעֵרת המחלוקת ההיא . העלייה הגדולה מתימן לאחר קום המדינה, הביאה לשינויים ביחס העולים לסידורי התפילה : בארץ הכול מתפללים בסידורים נדפסים, ולא עוד בכתבי יד ( ששימשו בתימן עד דור העלייה ) , וגם הקהילות ההומוגניות והנוסחים המיוחדים להן הלכו והתפוררו בהדרגה . כך נוצר צורך בנוסח אחיד ומאחד, שאומנם מבטל גוֹני נוסח שהיו בתימן, אך שומר על גרעין סדר התפילה ונוסחהּ שנהגו בתימן . על רקע זה ביקש הרב יוסף קאפח לערוך סידור חדש . הוא עצמו אומנם נכדו של הרב יחיא קאפח ותלמידו המובהק, אבל במהלך חייו נהג בדרך מתונה וממלכתית יותר, ונזהר מלעורר מדנים . כך, בשנת תשי"ב ערך את תכּלאל “שיבת ציון" לפי הנוסח הבלדי . סידורו לא היה הסידור הבלדי הראשון שנדפס, וקדמו לו שלושה : תכלאל “עץ חיים", שערך מהרי"ץ ושהוציא הרב אברהם אלנדאף בירושלים בשנת תרנ"ד ( 1894 ) ; “תפלת כל פה", שנדפס בוינה בתרנ"ו ( 1896 ) בהוראת הרב יחיא קאפח ; וסידור “תפלת כל פה" שיצא בכמה מהדורות החל בשנת תרס"ג ( 1903 ) , גם הוא בידי הרב ...
אל הספר