בין ספרדים לעדות המזרח – זהות, תודעה, עדתיות 105 סידרנו את הפרוש גם כפי נוסח עדות המזרח, פחות או יותר" . על האתגר הרעיוני שהיה בעצם הפקתו של הסידור, ניתן ללמוד גם מקובץ ההסכמות המרשים ששולב בראשו, ואשר כלל מכתבים מאת הרב עובדיה יוסף ; הרב יצחק כדורי ; הרב שלום משאש ; והרב מאיר מאזוז . אמנם, אלו התייחסו רובם ככולם לכלל יצירתו התורנית של הרב שיק ( וליכולתו לעורר את העם לתשובה ) ולא לסידור התפילה עצמו . ואולם, מסתבר שבעצם שילובם ש ל מ כתבים אלו בהבלטה בפתח הסידור, היה כדי להצהיר ( אולי בעיקר למתפללים ע צ מ ם ! ) ש ה ת ק ר ב ו ת ם המתעצמת לתורתו של ר' נחמן, אינה אמורה ואינה צריכה לבוא על חשבון זהותם העדתית, או כפיפותם ההלכתית הבסיסית למסורת התפילה וההלכה של משפחותיהם . הסידור המשולב המקורי ראה אור בשנת תשנ"ט, וכלל בתוכו רק את תפילות ימות החול, לצד התוספות המקובלות . מאוחר יותר הופיעו – כמו בנוסחיו האשכנזיים – גם מחזורים לתפילות החגים והימים הנוראים . אחד מיתרונותיו הבולטים הוא הפורמט הגדול למדי שבו הודפס הסידור, כמו גם הגופן הגדול והברור, המקל על העיון בתפילה ובפירוש גם יחד . את הסידורים, ...
אל הספר