42 קווים לא מעטים קושרים באופן זה או אחר בין דמותו של היישוב האשכנזי בארץ ישראל, בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, לבין העולם האשכנזי החרדי של ימינו אנו . אמנם, בין “היישוב הישן" דאז לבין החברה החרדית העכשווית מפרידים כמאה שנה, כמו גם האירועים ההיסטוריים הדרמטיים שהתחוללו בעולם היהודי במאה השנים האחרונות – ובליבם מוראות השואה והקמת מדינת ישראל . ואולם למרות כל שהתרחש בתווך, לפחות באופן מוצהר מתיימרת החברה החרדית העכשווית לנסות ולשמר בדרכה – מתוך מחויבות היסטורית ותודעתית גם יחד – מרכיבים משמעותיים מעולמה הרוחני, מתפיסותיה האידאולוגיות ומאורחות חייה של החברה היהודית האשכנזית שהתקיימה בארץ ישראל מאז ראשית העת החדשה . כך, בראש ובראשונה, במחויבות הבסיסית לפסיקת הלכה שמרנית-אורתודוכסית ; כך לעיתים גם בבחירת סגנון הלבוש, או הדבקות בחלק ממרחבי המגורים ההיסטוריים בירושלים ; וכך, כמובן, גם ביחסה המסתייג ( ולעיתים המתנגד באופן נחרץ ) לזהותן ולמשמעותן של התנועה הציונית ושל המדינה היהודית . 93 הניסיון לשרטט המשכיות היסטורית מעין זו, מצא את ביטויו גם בעולמם של סידורי התפילה, ששירתו – והמשרת...
אל הספר