טענת היישוב

217 כבוד, חירות ועמל- ישרים ממרבית נסחי ההכרזה וחייו בעיר העברית תל אביב היו טבעיים לו כל כך עד שהשמיט אותם מסיפורו של העם היהודי . בעהם הגיש את נוסחו למחלקת המשפטים ב- 27 באפריל 1948 . שבוע לאחר מכן נמחק בהינף עט, כנראה בהוראתו של אורי ידין, כל סיפור סבלו של העם בגלות ובמקומו הוספה בהצעה השנייה הפסקה הקצרה הזאת : 'והואיל ומזה כמה דורות עמל העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי בארץ-ישראל' . נוסח קצר זה נשמר בלא שינוי בהצעה השלישית ובהצעה הרביעית . צבי ברנזון פיתח אותו וכתב כך בנוסח ברנזון : 'ובזכות העמל וההקרבה של חלוצים, בונים ומגִנים שהפריחו את שממות הארץ וכוננוה מחדש כביתו הלאומי של העם היהודי' . מהם 'כמה דורות' שעליהם דיברו בעהם וידין ? אם משכו של דור הוא 25 או 30 שנה, יכולים אולי איכרי פתח תקווה ועובדי הברון בזכרון יעקב לבוא בכלל 'כמה דורות' ; אך לא בכלל ה'חלוצים, בונים ומגִנים' . אף שהיה בן היישוב הישן בצפת, הדיר ברנזון את זקני עירו ממהלך כינונה של הארץ כביתו הלאומי של העם היהודי . בגרסה זו של טענת היישוב היא מתמקדת כולה ביישוב החדש ומתעלמת מהיישוב הישן לכל דורותיו . היבט חשוב אח...  אל הספר