פרק שני: ציידי השומן

היו פה לפנינו 32 את המוצג שנבחר כדימוי המוביל של התערוכה יצר צמד מעצבים ישראלי, עמי דרך ודב גנשרוא, כחלק מגוף עבודות שמנהלות דו-שיח אמנותי בין עבר להווה ; בין טכנולוגיה מובהקת ומאפיינת של עידן קדום לחומרים ושיטות ייצור של המאה ה- 21 . בסדרה אחת התמקדו דרך וגנשרוא בגומי הצהוב, בסדרה שנייה ציפו כלי אבן בכסף והפכו אותם לכלי אוכל יוקרתיים, בסדרה שלישית השתמשו בטכניקה של הדפסת תלת-ממד ליצירת גרזן . ובשלושתן נשענו על אותו כלי פרהיסטורי : אבן יד . אבן יד הוא כלי בעל שתי צלעות חדות מסותתות באופן מוקפד וסימטרי, עם קצה חד ומראה שעושה לך חשק להחזיק אחד בסלון או לפחות לרגע ביד . בדיוק אותו כלי שאיזי מרימסקי מקיבוץ אפיקים מצא בעובדיה ושומר בניילון ליד תמונות נכדיו . אותו כלי שעשרות ומאות אלפים כמוהו יוצרו באותו אופן, באותה שיטת סיתות, כמעט בכל מקום על פני כדור הארץ שהומו ארקטוס הגיע אליו . זהו כלי שהגדיר את התרבות האשלית, שהחלה לפני כמעט שני מיליון שנה ונמשכה עד לפני 400 אלף שנה ( ונקראת על שם העיירה סן אשל בצרפת, שם הוגדרו אבני יד בפעם הראשונה ) . הכינוי שהדביקו לו, "אולר שוויצרי פליאוליתי", נועד ...  אל הספר