252 אלף שנות גלות במע'רב תטואן . אף על פי שהחקירה לא הצליחה לגלות את הרוצח, הנציג הצרפתי דרש והשיג 35 פחה תטואן, ונוסף על כך, נתבע עבור משפחתאת פיטוריו וכליאתו של עשאש ההרוג פיצוי של 100 - 125 אלף פרנק ששולמו על ידי ממשלת הסולטאן, בעוד אשר אחינו האומללים, אפילו בשם הצדק האנושי, אינם יכולים להשיג אפילו שביב של צדק . בשם האנושיות, ממשלות בנות תרבות ראו כזכותן ששום עוולה לא תיעשה לאחינו היושבים בארץ פנאטית זו, ושעשיית הצדק לא תבדיל בין בני דתות שונות . למטרה זו, נציגיהן הורשו להתערב לפי הצורך כדי למגר מקרי עוולה ואי-צדק . אבל איננו רואים את התוצאות של ההחלטה האצילית והאנושית הזאת . לא היו קושי או מניעה לשים קץ למעשי הזוועה וההתעללות, המבוצעים רק על ידי שלטונות הוד מעלתו הסולטאן [ מוחמד הרביעי, מלך 1859 - 1873 ] , לו רק התעשתו נציגי המעצמות הזרות, בפרט אלה שממשלותיהם הורו להם לפעול ברוח זו, להפעיל את השפעתם במידה החלטית יותר על ידי עמידתם האיתנה על הענשת המתעללים . המוסלמים, שהם נתינים מרוקאים, הם כנועים, צייתנים מאוד ופוחדים משליטם . צדק ועונשים מושתים כשהממשל רוצה, ויש לו נטייה לעשות כן,...
אל הספר