עדי פינקלשטיין 8 תוך כדי כך שהיא מוחה על בורות ועל אטימות בחברה הסובבת אותה, ובעיקר על עמדתם של הרופאים שאינם מאמינים לכאב שהיא חווה בגופה . במרכזו של הספר עומדת ההתנסות של נשים הסובלות מכאב ו / או 2 הממסד הרפואי נתן למצבים גופניים אלו את השמות עייפות ממושכים . "פיברומיאלגיה" ( Fibromyalgia ) ו"תשישות כרונית" ( Chronic Fatigue Syndrome ) , בהתאמה . לא בכדי בחרתי לא להשתמש בשם "מחלות" אלא "מצבים גופניים" . אין בכוונתי לערער על סבלם של החולים . בכוונתי לרמוז כי ההגדרה "מחלה" והשם הניתן למצבים גופניים הם מעשה ידי אדם . הם חלק מתרבות, הם משקפים נורמות, ערכים, סטריאוטיפים, דעות קדומות ואף אינטרסים פוליטיים, כלכליים, חברתיים ואחרים . הם בעלי כוח להשפיע ולעצב עולמות . דבריה של עדינה דווקא בסיום הריאיון לא היו יוצאי דופן בקרב הנשים והגברים שראיינתי, והם מבטאים את אחד המוקדים המרכזיים - אם לא המרכזי ביותר - בהתנסות שלהם . הסבל הגופני שלהם, שאינו מאובחן במסגרת בדיקות רפואיות מקובלות, אינו זוכה ללגיטימציה רפואית ולהכרה ציבורית . כפי שתיארו זאת בפניי הנשים שראיינתי, לעמימות הרפואית בנוגע למצבן הגו...
אל הספר